אבטחת מידע אינה נושא חדש. למעשה, הצורך להגן על מידע מלווה את העולמות העסקיים כבר מאות בשנים, עוד לפני שידענו מה זה סייבר: היכלי ארכיון שמורים, חדרי אחסון מאובטחים, כספות ושאר אמצעים פיסיים שנועדו למנוע חשיפה של מידע למי שאינו מורשה ואובדן של ידע מתועד. באותם ימים הגישה למידע היתה חד-מימדית: מקום אחד, נתיב אחד, שער אחד. ואם כבר הגיע מאן-דהוא אל התוכן השמור, גניבתו חייבה מאמץ לוגיסטי רעשני והעתקתו התארכה לימים ושבועות.

היום, בעידן הדיגיטלי, המידע מאוחסן במרחב הסייבר על תשתיות וירטואליות, שהגישה אליהם אפשרית מכל מחשב בארגון ומכל טלפון של עובדי הארגון. לא נדרש מגע פיסי כדי לשים יד על תוכן, העברה של מידע מקצה העולם אל קצהו היא עניין של שניות, והעתקה של מידע אינה כרוכה במאמץ.

החשיפה לסיכונים גדולה פי כמה וכמה ממה שהעולם ידע עד כה והמניעה מורכבת לאין שיעור. קוראים לזה 'סייבר'. מהם סיכוני סייבר?

א' עלתה מרוסיה עם בעלה בתחילת המאה שעברה, לבני הזוג לא היו ילדים ולא כל קרוב משפחה בישראל. בני הזוג סחרו בזהב מחנות ברחוב אלנבי בתל אביב צברו הון ורכשו בתל אביב מעל עשר דירות. בשנות ה-50 נפטר בעלה של א' והיא ירשה את כל רכושו וגרה לבדה בצפון תל אביב. א' נפטרה גלמודה בשנות השבעים. כל רכושה הרב נוהל מאז פטירתה על ידי האפוטרופוס הכללי, מאחר ולא השאירה צוואה  ולא נודעו יורשים על פי דין.

לפני מספר שנים החל צוות של פוקוס חקירות לחקור את התיק. בוצע חיפוש מקיף אחרי יורשים של המנוחה והתגלה יורש יחיד, קרוב משפחה. היורש לא הכיר את בני הזוג בשל פער דורות, אך על פי דין הוא היורש. לאחר הפניה של פוקוס חקירות הוגשה בקשה לבית המשפט לעניני משפחה והנושא נמצא בתהליך על מנת לוודא שאכן הוא היורש והיחידי.

אבל לפתע צצה צוואה…

במהלך חיפושים של יורשים מעולי גרוזיה פנה עורך דין תל אביבי ליוצא גרוזיה וביקש ממנו סיוע באסוף מידע בקהילה. בשיחת אגב סיפר עורך הדין על א' ורכושה הרב. זמן קצר לאחר מכן צצה צוואה בכתב יד, נושאת תאריך מוקדם מפטירתה של א' במספר שנים בו היא מורישה את כל רכושה לבנו של מציג הצוואה. על הצוואה נמצאו חתימות של שני "עדים". המוטב של הצוואה פנה לבית המשפט וביקש להעביר את הרכוש על שמו.

האפוטרופוס הכללי התנגד לבקשה ופנה למוטב הצוואה על מנת לקבל הבהרות. האב לא מתבלבל ומציג סיפור על פיו א' ישבה בבית החולים בסמוך אליו לפני שנים רבות בעת שהוא ממתין ללידת בנו. התפתחה ביניהם שיחה ומאחר וא' הייתה ערירית היא ביקשה לקרוא לבן שיוולד על שם אביה אליהו. האב נעתר וקורא לבנו אליהו. על פי הסיפור, א' מוזמנת לברית אך במקומה מגיע שליח עם תליון זהב כמתנה ומאז הקשר איתה מנותק. מציג הצוואה מראה את התליון לנציג האפוטרופוס.

כאשר אליהו מגיע לבגרות דופק שליח בדלת ביתם ומוסר מעטפה ובה "צוואת" המנוחה. עד כאן הסיפור מושלם.

אחרי חקירה מעמיקה שבוצעה על ידי מחלקת המבצעים של פוקוס חקירות גילינו פרט מהותי: סמוך לירושלים איתרנו את  בנו של אחד ה"עדים לצוואה", שכמובן לא ניתן היה לחקור אותם מאחר שהם נפטרו הרבה לפני הגשת ה"צוואה" לבית המשפט. הבן סיפר כי אביו היה מסייע לעיתים למוטב הצוואה בעסק שניהל בתחום בקבוקי בירה.

מסקנות החקירה העלו שהצוואה זויפה וה"עדים" החתומים על הצוואה בכלל לא היו בחיים במועד כתיבתה.

בשנת 2007 הוגש כתב אישום נגד מוטב הצוואה המזויפת בהמשך הוא נשפט, הורשע ונגזר עליו מאסר בפועל.

באחת מחברות ההייטק באזור השרון נערך יום ספורט. בנות החברה מתקשקשות ביניהן על אופנה ובמהלך השיחה עולה כי הבנות פיטרו את עוזרות הבית מאחר ונעלמו מביתן זוגות נעליים. מאחר ומדובר בנשים אנליטיות מיד הועלתה השערה שיש חוט מקשר בין המקרים.
העובדות החלו לבדוק קצת יותר לעומק ונודע כי מדובר בתופעה ומספר נשים נוספות בחברה חוו העלמות של נעלים מביתן. הן פנו למנכ"ל החברה וסיפרו על צרוף המקרים המוזר.

מחלקת היעוץ הבטחוני של פוקוס חקירות מלווה את החברה ביעוץ שוטף בתחומי הביטחון והאבטחה, והטלפון הראשון של מנכ"ל החברה היה אלינו.
את האחריות על החקירה קיבלה מחלקת המבצעים של פוקוס חקירות. חוקרי מחלקת המבצעים גילו בתשאולי העובדות כי הנעליים נעלמו מבתיהן ללא סימני התפרצות. המסקנה הייתה שהנעלים נעלמו על ידי גורם שמשכפל את מפתחות הדירות של העובדות ופורץ לביתן כאשר הוא יודע שהן אינן נמצאות.

תוך תהליך איסוף המידע הצליב צוות החוקרים עשרות עדויות והגיעו לחשוד: עובד החברה, מהנדס מוכשר ומוערך, נשוי ויוצא תפקיד יוקרתי ביחידת מודיעין צה"לית.
על מנת לבדוק את החשד הכנסנו את רונית, אחת החוקרות במשרד, לעבודה בחברה בתפקיד מזכירה. לפני שהיא החלה לעבוד התקינו אנשי המערך הטכנולוגי מצלמה סמויה מעל עמדת העבודה שלה וחוקרי מחלקת המבצעים צפו בצילומי הוידאו בזמן אמת ממשרד סמוך.

יום אחרי שרונית החלה לעבודה בחברה פונה אליה ד' ובתחקור מתוחכם מנסה ל"לדוג" את כתובתה.

עוד יום חולף ובשעות הפסקת הצהריים מבחינים חוקרי פוקוס חקירות שד' ניגש  לשולחן של רונית, לוקח את צרור המפתחות שלה ויוצא במהירות ממשרדי החברה. שלושה מצוותי המבצעים שהמתינו בחניון סמוך פתחו במעקב אחרי ד' ותיעדו אותו נוסע במהירות למרכז העיר ומשכפל את מפתחות הדירה של רונית. צוותי המעקב המשיכו לתעד את הפעילות של ד' עד שחזר למשרדי החברה – שם תיעדו מצלמות הוידאו איך הוא מחזיר את צרור המפתחות לשולחנה של רונית.

בסיום יום העבודה המזכירה החדשה יצאה מהמשרד וצוות העוקבים הופתע לגלות את ד' יוצא במהירות ממשרדי החברה, נכנס למכוניתו ומתחיל לעקוב במכוניתו אחרי המזכירה החדשה, למרות שכבר היתה לו את כתובת מגוריה. הוא לא מודע לכך ששלושה צוותי מעקב ממחלקת המבצעים פוקוס חקירות עוקבים אחריו. ביקשנו מרונית להתעכב בתחנת דלק ונערכנו בחדר המדרגות של הדירה שהושכרה עבורה וגם בה הותקן ציוד צילום משוכלל.

בשלב זה שמו לב העוקבים שד' יוצא במהירות מתחנת הדלק ונוסע לכיוון דירתה השכורה של רונית. צוותי מעקב שהמתינו בסמוך לדירה ובחדר המדרגות בכיסוי הבחינו בד' עולה לדירתה עם המפתח המותאם, כאשר הוא חובש כובע קסקט.

בשלב זה לא נותרה לחוקרי מחלקת המבצעים של פוקוס ברירה והם עכבו את ד' בדירה עד להגעת המשטרה. ד' נעצר על ידי המשטרה ובחיפוש שנערך בביתו גילו השוטרים סליק של כ-250 זוגות נעלי נשים. תיק חקירה נוסף נסגר בהצלחה.

מחלקת איתור הנכסים של פוקוס חקירות קיבלה מידע על מגרש ריק שנמצא בין בנינים בעיר מבוקשת במרכז הארץ. בברור ראשוני שערך צוות המחלקה נודע שהמגרש נרכש לפני מלחמת העולם השנייה על ידי יהודי אזרח פולניה.

הערכת העבודה של צוות הבדיקה הייתה שרוכש המגרש נספה בשואה, יחד עם רוב יהדות פולין, ואם יש יורשים הם אינם מודעים לקיומו של המגרש.
מאחר ושם המשפחה לא היה נפוץ במיוחד החלו במחלקת איתור הנכסים לבנות עצי משפחה של מספר משפחות בישראל הנושאות את אותו השם, כאשר המטרה הייתה לאתר בני משפחה  – יורשים חוקיים של המגרש.

לאחר עבודת מחקר הגיעו החוקרים לאיש מבוגר הנושא את אותו השם וסיפר כי בשנות החמישים היתה אשת חברה, רווקה צעירה, שעלתה מפולין לאחר המלחמה לבדה וחיה בתל אביב.
בסריקה של קטעי עיתונות משנות החמישים איתרו החוקרים כתבה בעיתון המדווחת על  ידוענים של אותו העשור. אחד מהם היה שמעון רודי ובת זוגו גברת הנושאת שם משפחה זהה לשמו של בעל המגרש, שעזבו מישראל לאירופה.

שמעון רודי היה ידוע כרודי "כופף ברזל", בריון שהפגין בכיכרות תל אביב יכולת מרשימות של כיפוף ברזלי בנין בידיו – מופע בידור של אותה תקופה.
אותו שמעון רודי מככב בשיר "השכונה" של חיים חפר שבוצע על ידי התרנגולים "לך ותקרא לג'ים ואודי אהרל'ה ושמעון רודי".

צוות החוקרים החל לחפש את שמעון רודי באירופה ומשם מצא כי הוא עזב את אירופה לברזיל ושם נפטר בשנות השבעים.
לאחר חקירה נוספת איתר צוות החוקרים בברזיל את בת זוגו של רודי, בתו של בעל המגרש, אשה בת יותר מ-80 שמתגוררת בברזיל והיא היורשת החוקית של המגרש.

בלי ששמנו לב החיים שלנו התמלאו בחקירות מסעירות, כאשר חקירה רודפת חקירה: רצח הילדה תאיר ראדה מחולל ספירלות של קונספירציות, חקירות כלכליות בהן מעורבים אישי ציבור בכירים מעסיקות את שיחות הסלון שלנו, חקירות מסחריות של תאגידים בקריסה ממלאות את המדיה הכלכלית, חקירות פרטיות של ארגונים פוליטיים מטלטלות את הרשתות החברתיות, סלבריטיז שעושים כותרות שליליות ויש עוד כמה מקרי חקירה שבטח פרחו מזיכרוננו בגלל העומס. אם מתעלמים לרגע מן המעורבות הרגשית שלנו בחקירות שגם נוגעות ללבנו וגם משפיעות על חיינו, אפשר להבין משפע האירועים משהו על ההיבטים המקצועיים והמורכבות של עולם החקירות המודרני. טכנולוגיות מתקדמות – מצלמות, ערוצי הפצה, תקשורת דיגיטלית, טלפונים חכמים, מחשבים, דואר אלקטרוני וכמובן פוליגרף. כל אלה מהווים היום חלק מעולמו היומיומי של כל צוות חקירה. שילוב התמחויות – פרט לבעלי הידע הטכנולוגי לסוגיו, צוותי חקירות משלבים מומחים ממגוון תחומים החל ממעקב, דרך פיננסים ועד רפואה, משפט, פסיכולוגיה. שקיפות מלאה – הכל חשוף, הכל יצוף. זאת הנחת העבודה שמשפיעה הן על פעולות החקירה והן על התנהלות החוקרים. מעטפת המדיה – טלוויזיה, רדיו, עיתונות, אתרים, בלוגים, רשתות חברתיות, ערוצי שיחות וכל השאר – היא גם מקור לאינפורמציה וגם כלי לדיס אינפורמציה. חקירה היא לעולם לא קו ישר, נתיב סלול, אלא דרך פתלתלה עתירת מהמורות, המחייבת אסטרטגיה חכמה ושימוש בשיטות וכלים טקטיים מתקדמים.

חקירות פשעים הן מסע מורכב ולעתים ארוך. צוותי חקירה עושים את המסלול מגילוי הפשע עד לפתרון התעלומה באופן סדור עפ"י מתודולוגיות ותוך שימוש במגוון אמצעים. הכלים והטכנולוגיות שעומדות לרשות החוקרים משתכללים עם הזמן. רמזים ועקבות שבעבר היו חסרי תועלת מהווים היום מנוף למפנה ולפתרון.

אך ככל שהאמצעים מתקדמים, שיטות החקירה מתפתחות והחוקרים יודעים יותר ומנוסים יותר, עדיין יש חקירות פשעים שלא מגיעות לכדי גמר חקירה מוצלח. פשעים רנדומליים, זירות פשע שהושחתו עקב פגעי טבע, רמזים לא חד משמעיים ולפעמים גם קצת מזל עוזרים לפושעים לחמוק מזרועות החקירה.

המשך ביצוע של חקירות פשעים אשר מגיעות למבוי סתום תלוי בסדרי עדיפויות של כוחות החקירה – משטרה וגורמים אחרים בהתאם לחוקי כל מדינה – אם כי כאשר מדובר בחקירות של פשעים חמורים בדרך כלל יש נטייה להשאיר את התיק פתוח ולהקצות ולו מעט משאבים למיצוי כיווני חקירה חדשים מעת לעת ולמעקב אחרי רמזים ועקבות הקשורים בפשע ובחקירה.

מקרי פשע בלתי פתורים, במיוחד החמורים ביניהם ואלה שזכו לחשיפה ועניין ציבורי, מעסיקים לא רק את גורמי החקירה אלא גם את העיתונות, המדיה ואת תעשיית הבידור. לעתים הדברים מתערבבים.

השיח בנושא בדיקות פוליגרף מתמקד, מטבע הדברים, בהקשרים הפליליים. חלק ניכר מן הדעות והעמדות של אנשים בנושא פוליגרף מבוססות על העובדה כי תוצאות של בדיקה "במכונת אמת" אינן קבילות כראייה במשפטים פליליים. אלא שעיקר החשיבות של טכנולוגיית הפוליגרף נמצאת דווקא במישור האזרחי ובמקרים אלה התוצאות הינן בעלות תוקף משפטי (בכפוף לתנאים ולסייגים).

דוגמא בולטת היא האפשרות להשתמש בטכנולוגיה במסגרת של הליך בוררות. דוגמא בולטת אף יותר היא היכולת של מעסיק לפטר עובד שנמצא כדובר שקר בבדיקת פוליגרף. אגב, למעסיק מותר לפטר עובד שנחשד בהדלפה או מרמה וסירב להיבדק בפוליגרף.

אחת החקירות המפורסמות בהיסטוריה היא החקירה שאפשרה להכניס, סוף סוף, את הגנגסטר הרצחני אל קאפונה לכלא. זאת היתה חקירה פיננסית שהתבססה על החלטה של בית המשפט העליון בארה"ב משנת 1927, לפיה גם כספי פשע חייבים במס. בעקבות ההחלטה מינה אלמר איירי, המנהל של זרוע החקירות במשרד האוצר האמריקני, את החוקר פרנק ווילסון לפשפש בחשבונות של אל קאפונה.

התוצאה היתה שהרוצח האכזרי, אחד הפושעים האיומים בתולדותיה של ארה"ב, הושב מאחורי סורג ובריח לאחר שהוכח כי התחמק משתלום מסים על הכנסותיו מארגון הפשע שהקים וניהל.

אל קאופנה אחראי למותם של עשרות בני אדם, חלקם רצח במו ידיו, הוא גנב, שדד ורימה אך מה שהכניס אותו לבסוף לבית הסוהר והוריד אותו ואת ארגונו מסדר היום האמריקני היתה חקירה פיננסית תקיפה ויסודית.

התמונה מציגה את המסמך בו רשום כי אל קאפונה זוכה מכל האישומים הפליליים נגדו. הנה סיפור החקירה הפיננסית בשלושה פרקים:

בדצמבר 2015 יצאה לדרך עמותה חדשה בשם 'בלעדיהם' ששמה לה למטרה לספק ליווי ותמיכה ליותר מ-500 משפחות הנעדרים בישראל. כן, מאז קום המדינה רשומים בישראל כ-529 בני אדם שעקבותיהם אבדו בנסיבות שונות, גורלם לא נודע והם נחשבים לנעדרים. ביניהם גם הנערה עדי יעקבי שעקבותיה נעלמו ב-1996, החייל גיא חבר שנעדר מאז 1997, הילדה אלכסנדרה ברנדט שנעלמה ב-1994 ועוד אחרים ידועים יותר וידועים פחות, נשים וגברים בגילים שונים.

סיפוריהם של הנעדרים, במיוחד אלה הקשורים בחשדות לפשע, זוכים לעתים לתהודה ציבורית רחבה בסמוך למועד ההעלמות, אך עם הזמן הסיפור יורד מעל סדר היום הציבורי ונשאר נחלה של המשפחה בלבד. בהעדר גוף מוסדי המופקד על טיפול במשפחות אלה, הקשר היחיד שלהן עם הרשויות הוא באמצעות המשטרה שמחזיקה תיק חקירה פתוח. גם העניין בחקירה דועך עם הזמן, בכפוף להערכות המשטרה בדבר גורלו של הנעדר ובמידה והיעדרותו קשורה בחקירת פשע בפרופיל גבוה.
אך אפילו חקירות בעלות עניין ציבורי רחב, כגון היעלמותו של החייל גיא סבר והנערה עדי יעקבי, נכנעות לצוק העתים ויורדות אט אט לקומות התחתונות של ההתעניינות. המשפחות, כאמור, נשארות לבד עם אי הידיעה המטלטלת והכואבת. חלקן סובלות כבר שנים ארוכות. המשפחות ברובן כמובן אינן יכולות להרשות לעצמן לנהל חקירה פרטית, לעתים חובקת עולם, כדי לקבל מידע ותשובות בדבר גורל יקיריהן. אפילו המעט של יצירת עניין ציבורי אינו ביכולתן של המשפחות.

עמותת 'בלעדיהם' קמה כדי לספק תמיכה למשפחות אלה. את היוזמה להקמת העמותה הניע מר יהושע מיניביצקי, אביו של דניאל מיניביצקי הנעדר משנת 2015. העמותה הוקמה למעשה במלאת שנה להיעלמותו.

צוות פוקוס, שליווה את חקירת היעלמותו של דניאל מיניביצקי, מלווה גם את העמותה בידע אודות חקירות של היעלמויות ואיתור נעדרים.

אחד מתחומי החקירות הנפוצים ביותר הוא חקירות ביטוח, שזכה לחשיפה גם בקולנוע ובטלוויזיה כבסיס לעלילות פשע. במרבית המקרים חקירות ביטוח נועדו לאשר את פרטי האירוע על מנת להניע את הטיפול בתביעה, והן למעשה הליך טכני שגרתי בענף הביטוח.

אך מטבע הדברים יש גם סיפורי חקירה מורכבים הכרוכים בהונאות ביטוח מסוגים שונים. אחד המקרים המפורסמים של הונאת ביטוח הוא סיפור של שייט קיאקים בשם ג'ון דארווין, שנהרג בתאונת שייט והתגלה 5 שנים אחר-כך בחדר סודי בביתו. אחת השערוריות הגדולות בתולדות הספורט היא פרשת 'רצח הסוסים' בה הומתו למעלה מ-50 סוסי מרוץ יקרים עבור דמי הביטוח שלהם. חקירות ביטוח בהיקף כזה מחייבות מאמץ רב ומתמשך תוך שילוב של מגוון אמצעים ושיטות פעולה.
אגב, עד היום לא הוזמו כל השמועות על כך שטביעת הטיטניק היתה חלק מהונאת ביטוח ענקית.

אבל לפעמים לא נדרש יותר מידע טריוויה וחוש דיפלומטי כדי לפצח ניסיון להונאת ביטוח. כמו למשל בסיפור על הפסנתר "העתיק", בו המבוטח ציפה לקבל מחברת הביטוח מאות אלפי דולרים עבור פסנתר בן 350 שנה שנפגע בשריפה. אלא שהמבוטח לא לקח בחשבון את ההשכלה של חוקר הביטוח, שידע לזהות כי סוג העץ ממנו עשוי הפסנתר שימוש בתעשיית הפסנתרים רק מאמצע המאה ה-20.

והנה עוד כמה מקרים של חקירות ביטוח מארה"ב