בדיקות פוליגרף לעובדים – היבטים משפטיים
השיח בנושא בדיקות פוליגרף מתמקד, מטבע הדברים, בהקשרים הפליליים. חלק ניכר מן הדעות והעמדות של אנשים בנושא פוליגרף מבוססות על העובדה כי תוצאות של בדיקה "במכונת אמת" אינן קבילות כראייה במשפטים פליליים. אלא שעיקר החשיבות של טכנולוגיית הפוליגרף נמצאת דווקא במישור האזרחי ובמקרים אלה התוצאות הינן בעלות תוקף משפטי (בכפוף לתנאים ולסייגים).
דוגמא בולטת היא האפשרות להשתמש בטכנולוגיה במסגרת של הליך בוררות. דוגמא בולטת אף יותר היא היכולת של מעסיק לפטר עובד שנמצא כדובר שקר בבדיקת פוליגרף. אגב, למעסיק מותר לפטר עובד שנחשד בהדלפה או מרמה וסירב להיבדק בפוליגרף.
נושא אחר בו יש חשיבות רבה לשימוש שיטתי בפוליגרף הוא בדיקות טרום העסקה. רק לאחרונה פורסם כי השר לביטחון פנים בממשלת ישראל ה-34, גלעד ארדן, פועל לקידום הצעת חוק שתאפשר לחייב מועמדים לתפקידים בכירים, רגישים וביטחוניים לעבור בדיקות פוליגרף כחלק מתהליך המיון וכתנאי לקבלת מועמדותם.
גם בארה"ב מקדמים כעת חוק שיאפשר למעסיק לשלב את הפוליגרף כחלק מהליך הגיוס-סינון-מיון של כוח אדם